עש"א 50622-12-24 - יוסף מולא נ' בנק מזרחי טפחות

הבנק החזיר למר מולא שבעה שיקים. לאחר מכן, הבנק כיבד שני שיקים נוספים, למרות שלא היה להם כיסוי בחשבון; כלומר – הבנק נתן למר מולא מעין הלוואה לצורך פירעון כל אחד מהשיקים האלה, אבל בלי טפסי הלוואה ובלי חתימות. לאחר מכן חזרו למר מולא עוד שלוש המחאות, והבנק הודיע לו שחשבונו מוגבל. חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 הוא אחד החוקים החשובים ביותר החלים בין לקוח ובין בנק, ורבים מאד מפסקי הדין שניתנים מדי שבוע בענייני בנקאות עוסקים בחוק הזה. החוק קובע, בתמצית, שאדם שעשרה שיקים בחשבונו לא כובדו (כלומר – הוגשו לפירעון על ידי מחזיק השיק ולא היה בחשבון מספיק כסף כדי לכסות את סכום השיק) יהפכו את חשבונו של אותו אדם למוגבל.

מהו חשבון מוגבל? אדם שחשבונו מוגבל לא יכול להוציא ממנו שיקים או לבצע תשלומים בכרטיס אשראי. הוא יכול לבצע רק משיכת מזומנים בכספומט או בדלפק בבנק, או לבצע העברה בנקאית, ואת כל אלה יוכל לעשות רק אם יש בחשבונו יתרה חיובית שמכסה את משיכת המזומן או ההעברה הבנקאית.

המטרה של החוק ברורה – להגן על הציבור מנוכלים שרוכשים סחורות בשיקים ללא כיסוי; אבל כמובן שמפעם לפעם חוזרים שיקים לאנשים שאינם נוכלים, אלא לאנשים מהיישוב. זה קרה הרבה מאד במהלך מלחמת חרבות ברזל לאנשים ששירתו במילואים זמן רב ולכך יש פתרון ספציפי בחקיקה שלא נעסוק בו היום;

אבל עבור מקרים שבהם חזרו שיקים לאנשים שאינם נוכלים ולא הפיצו את השיקים בידיעה שאין להם כיסוי, המחוקק קבע שאדם שחשבונו הוגבל יכול להגיש ערעור לבית משפט השלום תוך 20 ימים, וסעיף 10 (א) לחוק קובע ששה מקרים המעוגנים בששה סעיפי משנה של החוק, שבהם מותר להגיש ערעור, מפני שבמקרים האלה המחוקק נותן ללקוח אפשרות להוכיח לבית המשפט שהשיקים חזרו בשל סיבות שאינן תלויות בו ולא מתוך כוונה להוליך שולל את הציבור.

במקרה שאדם עמד בקריטריונים של סעיף 10 (א) והגיש ערעור, בית המשפט יקבע לו דיון. בתי המשפט עמוסים מאד, והדיון יכול להיות גם אחרי כמה וכמה חודשים, ועד אז החשבון של אותו אדם מוגבל, והוא עלול לקרוס. נניח שיהיה דיון בעוד שמונה חודשים, ונניח שבדיון בית המשפט יקבל את הערעור ויקבע שלא היה מקום להגביל את החשבון; מה זה יעזור לאדם הזה? הרי בכל החודשים מהמועד שהבנק הודיע לו על הגבלה ועד הדיון החשבון שלו מוגבל, הוא לא יכול לפעול בחשבון, ואם זה חשבון של עסק, אז רוב הסיכויים שהעסק מזמן קרס בגלל ההגבלה, וההחלטה של בית המשפט תהיה כמו כוסות רוח למת.

לכן המחוקק הוסיף וקבע בסעיף 10 א לחוק, שאדם שהגיש ערעור יכול להגיש בקשה לסעד זמני של עיכוב ביצוע. מה זה אומר בעברית? שהוא יכול לבקש מבית המשפט שהגבלת החשבון לא תיכנס לתוקף עד מועד הדיון. במועד הדיון יקרה אחד משניים: או שבית המשפט יקבל את הערעור שלו, ואז יתברר למפרע שהיה מקום לעכב את כניסת ההגבלה לתוקף, או שבית המשפט ידחה את הערעור, ואז תתחיל ההגבלה ממועד הדיון.

מה הסיכון בכל החלטה שיקבל בית המשפט? אם בית המשפט ידחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ו*לא* מדובר בנוכל, אז קרוב לוודאי שעד הדיון העסק של אותו אדם יקרוס; ואם בית המשפט יקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע ו*כן* מדובר בנוכל, הנוכל הזה יפזר עד הדיון עוד שיקים ללא כיסוי ויפיל בפח עוד אנשים.

אחד המקרים שבהם מותר להגיש ערעור המופיע בסעיף קטן (3) של סעיף 10 (א) לחוק הוא מקרה שבו "הבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו" (אתו – עם הלקוח): אם לבנק היה הסכם עם הלקוח שהוא יפרע את השיקים גם כאשר אין בחשבון כיסוי, אזי היה מותר ללקוח לתת שיקים גם כאשר אין מספיק כסף בחשבון, כי כשהבנק פורע את השיק אז למעשה זה נחשב כאילו הבנק נתן ללקוח הלוואה לצורך פירעון השיק.

לפי החוק בישראל הסכם לא חייב להיות בכתב, והחוק מכיר בהסכם בהתנהגות: אם ראובן ושמעון פעלו באופן מסויים פעם אחר פעם, ראובן יכול לטעון שבינו ובין שמעון קיים הסכם בהתנהגות, וזה הסכם תקף לחלוטין מבחינה משפטית.

אחרי ההקדמה הקצת ארוכה אבל הכרחית הזו אנחנו מגיעים למקרה שלנו: מר מולא הגיש ערעור, ובמסגרת הערעור הגיש בקשה לעיכוב הליכים. בבקשה הוא טען שמכיוון שלאחר הגבלת שבעה השיקים הראשונים הבנק כיבד לו שני שיקים נוספים למרות שלא היה לו כיסוי בחשבון, הרי שכיבוד שני השיקים הללו יצר נוהג בינו ובין הבנק, ולכן הבנק היה חייב לכבד גם את שלושת השיקים שהוצגו לאחר מכן.

הנקודה היא שאם הבנק היה מכבד את שלושת השיקים שלאחר מכן, אז למר מולא היו רק שבעה שיקים שלא כובדו, והחשבון שלו לא היה מוגבל; כלומר – אילו הטענה הזו שלו לגבי נוהג היתה מתקבלת, היא היתה מצילה אותו מהגבלה.

בית המשפט דחה את הטענה שלו, בשל שני נימוקים: בית המשפט אמר שקודם כל ההלכה היא שהנוהג צריך להתקיים לפני החזרת השיק הראשון. אחרי שהבנק התחיל להחזיר שיקים כבר אי אפשר לבסס איתו שום נוהג, ויש הלכה פסוקה שאי החזרת שיק אחד או יותר לאחר שכבר הוחזרו שיקים, אינה יוצרת נוהג.

למעלה מהצורך השופט הוסיף שגם אילו כיבוד שני השיקים שלא היה להם כיסוי היה מתרחש לפני החזרת השיקים, זה עדיין לא היה יוצר נוהג: שני שיקים שכובדו בהעדר כיסוי זה לא נוהג – זה משהו אקראי. כדי להוכיח נוהג צריך להראות שהבנק כיבד שיקים באין כיסוי בחשבון על פני תקופה ארוכה ושמדובר במספר רב יחסית של שיקים (כמה זה רב? אין על זה פסיקה, אבל יש להניח שיותר מעשרה, כי הנוהג צריך לגבור על ההגבלה, וההגבלה היא בעשרה שיקים).

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. בית המשפט חס על מר מולא, ולא חייב אותו בהוצאות משפט בגין הבקשה.

עש"א 50622-12-24 - יוסף מולא נ' בנק מזרחי טפחות,

כב' השופט מיכאל ארדמן, בית משפט שלום קריות,

ניתן ביום 26-12-24.

נשמח אם תעשו לנו לייק ותשתפו!

#בנק_מזרחי #נגד_הבנק #מיכאל_ארדמן #שיקים_ללא_כיסוי #ערעור_על_הגבלה #הגבלת_שיקים #עיכוב_ביצוע #נוהג #אדורם_ושות