ת"א 7827-10-24 משבץ נ' בנק מזרחי טפחות

לנינה משבץ היה חשבון בנק ברוסיה יחד עם אמה, ומהחשבון המשותף הועבר מדי חודש כסף לישראל, כדי לשלם משכנתא שנינה לקחה מבנק מזרחי טפחות. במועד מסוים בנק מזרחי סירב לקבל את הכסף מרוסיה ונינה בקשה מבית המשפט צו המורה לו לקבל את הכסף לצורך המשכנתא. האם בית המשפט נתן את הצו? על כך בפוסט הבא. עשו לנו לייק ושתפו!

נינה טענה שעל פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) אסור לבנק לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות ושסירובו לקבל כסף מרוסיה לצורך תשלום המשכנתא הינו בלתי סביר.

הבנק טען כך: החשבון של נינה ואמה היה בבנק יוניקרדיט. מבדיקה שהבנק ערך התברר לו כי מקור הכסף שבחשבון הינו מבנק אחר; כלומר – נינה מקבלת הכנסה כלשהי בבנק אחר (לדוגמה הכנסה משכר דירה על דירה הנמצאת ברוסיה), ואז הכסף עובר מאותו בנק אחר לחשבון המשותף שלה ושל אמה בבנק יוניקרדיט, ומשם לבנק מזרחי.

בנק מזרחי אמר שמכיוון שכך, עולה שהחשבון בבנק יוניקרדיט הוא חשבון צינור בלבד, ויש חשד סביר שהחשבון הזה נפתח כדי להסתיר את העובדה שהבנק אליו נכנס הכסף הוא בנק שיש עליו סנקציות בינלאומיות בגין הלבנת כספים. הבנק הוסיף ואמר שהוא ביקש מנינה מסמכים לגבי הבנק האחר אולם נינה לא סיפקה אותם.

בית המשפט קבע שתי קביעות חשובות: אחת – שלפי העובדות המתוארות על ידי הבנק, שנינה לא סתרה אותן, החשבון שלה ושל אמה נחזה על פניו כחשבון צינור שמטרתו העיקרית, אם לא היחידה, היא להסתיר את הבנק המקורי שאליו נכנסת ההכנסה ברוסיה; ושנייה - שהוא לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול הדעת של הבנק: אם הבנק חושד שאסור לו לעבוד עם הבנק המקורי, בית המשפט לא יכריח אותו לעבור על החוק.

מעניין שבנק מזרחי עשה למעשה מעין "הרמת מסך" בכך שהתעלם מהבנק הצינור ובדק ישירות את בנק המקור אליו נכנסת ההכנסה ברוסיה. ת"א 7827-10-24 משבץ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב יפו, כב' השופט רן גולדשטיין