ת"א 26317-01-20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' לשכת רישום מקרקעין

בנק פותח תיק הוצאה לפועל כנגד לקוחה ומטיל עיקול על דירתה. הלקוחה מגישה ללשכת רישום המקרקעין פסק דין מזויף של לשכת ההוצאה לפועל, מסירה את העיקול ומוכרת את הדירה. האם לשכת רישום המקרקעין התרשלה כלפי הבנק? ואם כן, האם היא תהיה חייבת לפצות אותו? כל התשובות מיד.

גב' שטרוזברג היתה חייבת לבנק לאומי 137,421 ש"ח ולא פרעה את חובה. הבנק פתח נגדה תיק הוצאה לפועל ובמסגרתו הטיל עיקול על דירתה. מערכות המחשב של לשכת ההוצאה לפועל ולשכת רישום המקרקעין מקושרות זו לזו וכאשר יש עיקול בלשכת ההוצאה לפועל הוא נרשם אוטומטית גם בלשכת רישום המקרקעין.

באותה מידה, כאשר עיקול מבוטל בלשכת ההוצאה לפועל, היא משדרת את ביטול העיקול למערכת המחשב של לשכת רישום המקרקעין, וזו דרך המלך של ביטול עיקול.

על אף זאת, הנהלים של לשכת רישום המקרקעין אומרים שבמקרים חריגים אדם יכול לבוא עם פסק דין של ההוצאה לפועל על הסרת עיקול, וימחקו לו את העיקול.

מדוע? כי לפעמים יכול שיעברו מספר ימים מההחלטה על ביטול העיקול ועד שמחשבי ההוצאה לפועל מעדכנים את מחשבי לשכת רישום המקרקעין, ולכן הנהלים מאפשרים לאנשים שהם בלחץ למכור את הנכס שלהם להגיע פיזית עם החלטה מודפסת ביד.

גב' שטרוזברג כנראה הכירה היטב את הנהלים האלה. ביום מסוים היא הגיעה ללשכת רישום המקרקעין עם החלטה מודפסת בת שלושה עמודים. בעמוד הראשון היתה חותמת של ההוצאה לפועל, בעמוד השלישי גם היתה חותמת, אולם בעמוד השני, שבו היה כתוב שהעיקול מבוטל, לא היתה חותמת.

אתם כבר בטח מבינים מה קרה: היתה לה החלטה אותנטית של שלושה עמודים, והיא החליפה את העמוד האמצעי; ואכן בהליך אחר נקבע כממצא עובדתי שההחלטה היתה מזויפת.

לשכת רישום המקרקעין מחקה את העיקול על פי ההחלטה המודפסת אף על פי שלא קבלה ביטול עיקול מקוון מלשכת ההוצאה לפועל, גב' שטרוזברג מכרה מיד את הדירה, והבנק נשאר בלי בטוחה.

הבנק תבע את לשכת רישום המקרקעין וטען שהלשכה התרשלה כלפיו. בית המשפט קבע:

על פי חוק, ללשכת רישום המקרקעין יש "מונופול" על רישום המקרקעין, והמונופול הזה מטיל עליה חובת אמון מוגברת. הנהלים שהוציאה לשכת רישום המקרקעין קובעים שדרך המלך לביטול עיקול היא קבלת צו מקוון מלשכת ההוצאה לפועל, וביטול עיקול על פי החלטה מודפסת הוא החריג. הנהלים האלה מחייבים את לשכת רישום המקרקעין.

במקרה שלנו הוכח בחקירות, שעובדי לשכת רישום המקרקעין לא היו מודעים לנהלים האלה, ודבר זה בפני עצמו מהווה התרשלות. עוד נקבע כי ההחלטה מזויפת על פניה בכך שבעמוד השני לא היתה חותמת ההוצאה לפועל, ואם לא די בכך – תאריך ההחלטה (תאריך "ביטול העיקול" כביכול) הוא מלפני תאריך העיקול עצמו!

בצדק שאל בית המשפט, כיצד ניתן להחליט על ביטול עיקול כאשר העיגול טרם הוטל? בית המשפט קבע שאילו היו בודקים דבר פשוט זה היו מגלים שההחלטה מזויפת, אבל אפילו בדיקה פשוטה זו לא נעשתה.

בנסיבות האלה מצא בית המשפט הנכבד שלשכת רישום המקרקעין אכן התרשלה כלפי בנק לאומי, וחייב אותה במלוא סכום הנזק שגרמה לבנק לאומי, שהוא מלוא סכום החוב של גב' גרוזברג – 137,421 ש"ח.

ת"א 26317-01-20 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' לשכת רישום מקרקעין - מחוז ת"א

בית משפט השלום בתל אביב, 19-02-25,

כב' השופט אביים ברקאי.

אם נתבעתם על ידי בנק בבית משפט או בהוצאה לפועל, או אם אתם רוצים להגיש תביעה נגד בנק, הכנסו לקישור: https://www.negedhabank.com/blank .