ת"ת 80619-01-25, בנק הפועלים בע"מ נ' שרף סויטי

מדוע יש בפוסט הזה תמונה של שתי נשים מעל שולחן מלא קמח?

יש סיפור עממי על אשה אחת שבאה אל חברתה ואמרה לה – תחזירי לי את הקמח שהלוויתי לך.

אמרה האשה השנייה: קודם כל, מעולם לא הלווית לי שום קמח; שנית, כבר מזמן החזרתי לך את הקמח שהלווית לי; ושלישית, לא מגיע לך כלום, כי הקמח היה מלא תולעים...

אנחנו כמובן צוחקים מהתשובה של האשה, אבל מה המסר של הסיפור? המסר הוא שאי אפשר לטעון באותו עניין טענות סותרות.

נזכרתי בסיפור הזה כאשר קראתי את פסק הדין שלפנינו.

שרף סויטי לקח הלוואה מבנק הפועלים. בנוסף להלוואה הרשמית, הוא לקח מהבנק עוד "הלוואה" לא רשמית, בכך שהוא ניצל את מלוא המסגרת של משיכת היתר שלו; כלומר – החשבון היה גם במינוס גדול, וגם עם הלוואה גדולה.

הבנק פתח נגד שרף תיק הוצאה לפועל, שרף הגיש התנגדות בתיק ההוצאה לפועל, וההתנגדות הועברה לדיון בבית משפט השלום. עכשיו – צריך לדעת שהתנגדות לביצוע שטר צריך להגיש להוצאה לפועל תוך 21 יום בדיוק;

אבל מי שמגיש בתוך אותם 21 יום, ההתנגדות שלו מועברת אוטומטית לדיון בבית משפט השלום, גם אם בתוך כתב בית הדין של ההתנגדות הוא בחר לכתוב את מילות השיר החביב עליו; ובמילים אחרות – בתיק ההוצאה לפועל ניתן עיכוב הליכים אוטומטי, בלי קשר לתוכן ההתנגדות.

מצד שני, לבית המשפט יש סמכות לקרוא את ההתנגדות, לבחון האם יש בה ממש, ואם לא – לתת פסק דין הדוחה אותה, גם מבלי לקיים בה דיון.

במקרה של שרף סויטי, ההתנגדות הועברה לבית המשפט, ועוד בטרם שנקבע בה דיון, בית המשפט בחן אותה לגופה. מסתבר שבהתנגדות שלו שרף כתב:

כי הוא מכחיש בתוקף את הטענות האמורות בתובענה, כי התובענה כללית ולא יורדת לפרטי פרטים, כי אינו חייב למשיב מאומה, ובטח ובטח שאינו חייב את הסכום הנתבע שאינו הגיוני, וכי הוא עומד בהתחייבויות שלו כלפי המשיב ללא הפרה.

כמובן שהטיעונים של שרף הם בדיוק כמו האשה עם הקמח, כי איך יכול להיות שמצד אחד הוא טוען שהוא לא חייב לבנק מאומה, ומצד שני לטעון שהוא עומד בהתחייבויות שלו כלפי הבנק ללא הפרה? אלו טענות סותרות, בדיוק כפי שהיא טענה שהיא לא לוותה קמח וכבר החזירה כל מה שלוותה.

כבוד השופטת עידית כלפה מבית המשפט השלום באשקלון פסקה:

לאחר עיון, ומכוח סמכותי בהתאם להוראות תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אני מורה על דחיית ההתנגדות, משזו אינה מלמדת על טענת הגנה הראויה להתברר.

ההלכה היא כי המבקש רשות להתגונן חייב להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו ואינו רשאי להסתפק בטענות כלליות, סתמיות, לא מפורטות וכאלה המועלות בעלמא ועל דרך הסתם.

נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להגן. זו אינה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות, אלא מסקנה משפטית.

בענייננו, מדובר בהתנגדות לאקונית ביותר, נעדרת כל פירוט והתייחסות קונקרטיים לחוב הנתבע, ואשר אינה מצביעה על כן על טענת הגנה כלשהי נגד בקשת הביצוע. טענות המבקש כלליות וסתמיות, על אף הטענות הברורות שבכתב התביעה ונספחיו, ובכללם פירוט החוב ואופן היווצרותו.

מה למדנו מפסק הדין הקצר הזה? שני דברים: ראשית – כל התנגדות צריכה להיות אמיתית, במובן זה שהיא צריכה להתייחס לטענות של הנושה באופן מפורט: אם הנושה פירט איך נוצר החוב, החייב צריך להראות מדוע לטענתו החוב לא נוצר באופן הזה. אם הנושה הציג תחשיב, החייב צריך להציג תחשיב נגדי;

ושנית – אם חייב מגיש התנגדות רק כדי להרוויח את הזמן בין הגשת ההתנגדות ובין הדיון בבית משפט השלום (שבדרך כלל בגלל עומס הדיונים נקבע למועד שהוא כמה חודשים לאחר מכן, וחייב ישר יכול לנצל אותם כדי לנסות ולהקטין את החוב בינתיים על ידי פרעונו, כולו או חלקו), אז ידע חייב שמגיש התנגדות רק כדי למשוך זמן, שלבית המשפט יש סמכות לבחון אם ההתנגדות מגלה עילה באופן מיידי לאחר שהיא מוגשת, גם מבלי לקבוע בה דיון.

לפנים משורת הדין, ומשלא התקיים דיון ולא התבקשה תגובת הצד שכנגד (בנק הפועלים), השופטת כלפה לא נתנה צו להוצאות נגד שרף סויטי

ת"ת 80619-01-25 בנק הפועלים בע"מ נ' סויטי

כב' השופטת עידית כלפה, בית משפט השלום אשקלון,

ניתן ביום 05-02-25.

זקוקים לעזרה בתביעה מול בנק? לפרטים נוספים ולעזרה ראו בתגובה הראשונה.

עקבו אחרינו בטוויטר נגד הבנק, או הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו ולקבוצת הטלגרם שלנו וקבלו עדכונים לפני כולם. קישורים בתגובות.