תא 51984-09-24, בנק דיסקונט לישראל נ' גומאנה רושרוש

גב' רושרוש לקחה הלוואה מבנק דיסקונט. היא לא עמדה בתשלומי פירעון ההלוואה ולכן הבנק השתמש בזכותו על פי הסכם ההלוואה והעמיד את ההלוואה כולה לפירעון, בדרך של הגשת תביעה על מלוא סכום יתרת ההלוואה.

גב' רושרוש לא הגישה כתב הגנה, ובנק דיסקונט ביקש פסק דין בהעדר הגנה. רוב השופטים "קופצים על המציאה" הזו, וכאשר נתבע לא מגיש כתב הגנה הם מיד נותנים פסק דין בהעדר הגנה (חלק קטן מאד מהשופטים עושים זאת מיוזמתם, ומבלי אפילו שהתובע ביקש פסק דין). רוב השופטים לא עושים בירורים מיוחדים וכאשר אין כתב הגנה הם נותנים פסק דין על מלוא סכום התביעה, למרות שיש פסיקה לא מעטה שאומרת שגם במקרה של העדר הגנה השופט צריך לקרוא את התביעה בעין ביקורתית ולראות אם אינה מופרכת על פניה, ואסור לו להיות חותמת גומי.

מדוע הם ממהרים לתת פסק דין? מפני שאז התיק הופך להיות בסטטוס של סגור, ונכנס לסטטיסטיקה של התיקים הסגורים שלהם, שכן זאת עליכם לדעת – הנהלת בתי המשפט מנהלת סטטיסטיקות לגבי כל שופט – כמה תיקים הוא סגר, כמה דיונים הוא קיים בכל תיק, כמה זמן לקח מפתיחת התיק ועד סגירתו וכו'; ושופט שסוגר הרבה תיקים ומהר הוא שופט מצטיין, על כל הכרוך בכך.

השופט דניאל קירס מבית משפט השלום בנוף הגליל לא שייך לרוב הזה של השופטים: כי יש לדעת שכדי שתובע יוכל לבקש ולקבל פסק דין בהעדר הגנה, הוא צריך להוכיח לבית המשפט שהוא (התובע) אכן המציא את כתב התביעה לנתבע כדין; ואם הנתבע מצליח להוכיח שהוא לא קיבל את התביעה, מכל סיבה שהיא, פסק הדין בהעדר הגנה יבוטל מן הצדק. "מן הצדק" פירושו שלכל אדם מגיעה הזכות להתגונן בבית משפט ("יומו בבית המשפט"), ואם בכלל לא קבל את התביעה, ממילא לא היה לו יומו בבית המשפט.

איך ממציאים כדין? המצאה כדין היא מסירה לבעל הדין ביד בכתובתו הרשומה; או אם הוא לא נמצא – מסירה בכתובתו הרשומה לאדם שנמצא שם ונראה בגיר; או – אם השליח מגיע ואין איש – מותר לשליח להדביק את המעטפה עם כתב התביעה על הדלת, ולצלם את הדלת, עם שלט של שם המשפחה, ואת מספר הבית. זה נקרא המצאה בהדבקה.

עכשיו – לגבי העמדת הלוואה לפירעון יש סעיף נוסף, סעיף 5א1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, המתנה העמדה לפרעון מיידי של הלוואה ופתיחה בהליך משפטי בשל אי-עמידה בתנאי הלוואה, במסירת הודעה בכתב ללקוח בידי התאגיד הבנקאי 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה, "באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו". בעברית קלה הסעיף אומר שלא מספיק להמציא ללקוח את התביעה עצמה, אלא שצריך להמציא לו כדין גם את מכתב האזהרה על פירעון ההלוואה, וההמצאה הזו צריכה להיות לפחות 21 ימי עסקים לפני הגשת התביעה, כדי שיהיה ללקוח זמן לתקן את ההפרה ולפרוע את ההלוואה או את החלק שלה שבפיגור.

מדובר בהוראה קוגנטית, כלומר – הוראה שאסור להתנות עליה: אסור לבנק לכתוב במסמכי ההלוואה – הלקוח מוותר על המצאת ההתראה על פירעון ההלוואה, או – הלקוח מסכים שההתראה תומצא גם בפרק זמן של פחות מ- 21 ימי עסקים. המחוקק רצה להגן על הלקוח ואסור לבנק לפגוע בהגנה הזו.

השופט דניאל קירס, כאשר ראה שלפניו בקשה לפסק דין בהעדר הגנה בגין העמדת הלוואה לפירעון, לא עשה לעצמו חיים קלים, וביקש לראות את המצאת האזהרה ללקוחה. הבנק הציג את התמונות של הדבקת האזהרה והדבקת כתב התביעה, והתברר שהאזהרה הודבקה על דלת אחת ברחוב פועלי נצרת 5124 שעליה לא היה שלט משפחת רושרוש, וכתב התביעה הודבק על דלת אחרת, ברחוב פועלי נצרת 5070, שעליה היה שלט משפחת רושרוש.

הבנק טען שיתכן שגב' רושרוש היתה גרה בזמן המצאת האזהרה במספר 5124 ובין המצאת האזהרה ובין המצאת כתב התביעה עברה דירה למספר 5070, אבל השופט קירס לא קבל את ההסבר הזה וקבע כי סביר יותר שהאזהרה הודבקה על בית שאינו ביתה של הנתבעת.

בהעדר המצאה של האזהרה לנתבעת כדין, השופט מחק את התביעה, וקבע כי "הדרך פתוחה בפני התובעת לבטל את ההעמדה לפרעון מיידי; להמציא כדין הודעה לפי סעיף 5א1, ובחלוף 21 ימי עסקים להעמיד את הלוואה לפרעון מיידי כדין ולהגיש תביעה חדשה".

תא 51984-09-24, בנק דיסקונט לישראל נ' גומאנה רושרוש,

כב' השופט דניאל קירס, בית משפט שלום נוף הגליל,

ניתן ביום 14-01-25.

נשמח אם תעשו לנו לייק ותשתפו! מידע נוסף תוכלו למצוא כאן: https://bit.ly/3BS1RCX

#בנק_דיסקונט #נגד_הבנק #דניאל_קירס #המצאה_כדין #המצאה_בהדבקה #כתובת_רשומה #פירעון_מיידי #פרעון_מיידי #המצאת_אזהרה

תמונת אילוסטרציה באמצעות AI