תא"ק 54421-10-19 - בנק מזרחי טפחות נ' ארקדי טולצ'ינסקי

מה קורה כאשר וסילי חותם ערבות לארקדי וארקדי חותם ערבות לוסילי, ואז וסילי נעלם? פסק הדין עוסק בתופעה שהרבה שמעו על קיומה ומעטים פגשו אותה, והיא "בורסת הערבות" שקיימת במגזרים מסוימים בישראל. כל הפרטים בפוסט הזה – עשו לנו לייק ושתפו!

דימיטרי ודיאנה סוקולובסקי לקחו משכנתא, ובקשו מארקדי טולצ'ינסקי ומאירינה פטרשקוב לחתום להם כערבים למשכנתא. לימים הזוג סוקולובסקי הפסיקו לפרוע את המשכנתא וכנראה שנעלמו, והבנק פנה לערבים. גב' פטרשקוב הגיעה עם הבנק לפשרה, ואילו מר טולצ'ינסקי הגיש בקשת רשות להתגונן.

בבקשה הוא טען טענות מספר טענות:

הטענה הראשונה היתה נגד מעמד החתימה: מר טולצ'ינסקי טען שהוא נולד ברוסיה, עלה לישראל בשנת 1998 וכאשר עלה לא ידע את השפה העברית, ולכן חתימתו על הסכם ההלוואה בחודש 12/1999, כשנה בלבד לאחר עלייתו מרוסיה, נעשתה מבלי שידע לקרוא ולהבין את תוכן מסמכי הבנק, את מהות העסקה ואת זכויותיו וחובותיו. לטענת טולצ'ינסקי, הבנק הטעה אותו כאשר ציין כי מדובר במסמכים פורמליים בלבד וכי חתימתו הינה רק חלק מתהליך קבלת משכנתא.

הטענה השנייה היתה שהבנק עשה שינוי יסודי בערבות מבלי להודיע לו: הוא טען שמעיון במסמכים שהומצאו לו על ידי הבנק רק במהלך הדיון בהוצאה לפועל עולה כי בשנת 2022 נתן הבנק לסוקולובסקי הלוואות נוספות ללא ידיעתו של טולצ'ינסקי ומבלי שחתם על ערבות עבור הלוואות אלו, אולם לאחר מכן הבנק איחד הלוואות אלו יחד עם ההלוואה שניתנה בשנת 1999 וכך הפך טולצ'ינסקי להלוואות של סוקולובסקי שהוא בכלל לא ידע עליהן. מאחר ומדובר בשינוי יסודי בהתאם להוראות סעיף 5(ג)(2) לחוק הערבות, הוא זכאי לביטול ערבותו לגבי כל ההלוואות החדשות האלה;

הטענה השלישית היתה שבשנת 2012 הבנק ויתר לסוקולובסקי על חוב בסך של כ-500,000 ₪, אבל למרות זאת כעת הבנק דורש ממנו, הערב, את החוב שהוא ויתר לסוקולובסקי, הלווים.

כטענה רביעית ואחרונה טען טולצ'ינסקי שלפי ס' 26 (א) לחוק הערבות, הבנק היה חייב להודיע לו שסוקולובסקי הפסיקו לשלם את ההלוואה מיד ברגע הראשון שהם הפסיקו לשלם, אולם הבנק לא עשה זאת, ולכן הוא, טולצ'ינסקי, פטור מכל התשלומים שלא שולמו עד המועד שבו הבנק הודיע לו על המחדל של סוקולובסקי.

צריך להסביר על כך בקצרה: סעיף 26 (א) לחוק הערבות קובע שאם המלווה לא הודיע לערב שהלווה הפסיק לשלם, הערב לא יהיה חייב מכוח ערבותו עבור כל תקופת אי ההודעה. הרציונאל הוא פשוט: הסעיף מניח שיש קרבה כלשהי בין הלווה והערב, ולכן אילו הערב היה יודע שהלווה לא משלם, הוא היה יודע לגרום לו לשלם; אבל אם לא הודיעו לו, מנעו ממנו את האפשרות להשפיע על הלווה לשלם.

בית המשפט הנכבד שמע עדויות ודחה את הטענות שטולצ'ינסקי לא הבין על מה הוא חותם: הוכח שטולצ'ינסקי הגיע לחתימה עם מתורגמן דובר רוסית שהסביר לו על מה הוא חותם, וכמו כן הוכח, וזה יותר מעניין, שהיתה "עיסקה" בין סוקולובסקי לטולצ'ינסקי: סוקולובסקי יחתמו לטולצ'ינסקי כערבים על המשכנתא שלו, ובתמורה לכך הוא יחתום להם כערב על המשכנתא שלהם.

על פי העדויות דחה בית המשפט גם את שתי הטענות האחרות – שהבנק מחל ללווים סכום של 500,000 ש"ח ושהבנק נתן הלוואות נוספות שאוחדו;

אבל לגבי הטענה על חוסר ההודעה על כך שהלווים הפסיקו לשלם – פה בית המשפט דווקא השתכנע שטולצ'ינסקי צודק:

הבנק טען שהוא הודיע מיד כאשר סוקולובסקי הפסיקו לשלם; אבל הסתבר שהבנק הפעיל מעין חוקר פרטי, והחוקר הזה הגיע למסקנה שמר טולצ'ינסקי גר בבית של גב' אנג'ליקה צ'ובן ושהיא בת זוגו, ולכן החוקר מסר את ההודעות לגב' צ'ובן – כך לפי טענת הבנק.

גב' צ'ובן העידה, ואמרה כך: ראשית – היא מעולם לא קבלה שום הודעה משום בנק; שנית – בניגוד לדעת החוקר הפרטי, מר טולצ'ינסקי מעולם לא היה בן זוגה; וממילא הוא גם לא היה גר אצלה.

בית המשפט קבע שהמצאה כדין היא המצאה לכתובתו הרשומה של בעל הדין, ולא לכתובתה של בת זוגו, אפילו אם היא באמת בת זוגו.

לכן קבע בית המשפט שהבנק לא עמד בחובת ההודעה על כך שהלווים הפסיקו לשלם הקבועה בסעיף 26 (א) לחוק הערבות, ולכן מר טולצ'ינסקי מופטר מריבית בגין התקופה שבה הבנק לא מסר לו הודעה. מכיוון שכך בית המשפט הפחית את הסכום שאותו טולצ'ינסקי חייב לבנק בכמעט 100,000 ש"ח.

תא"ק 54421-10-19 - בנק מזרחי טפחות נ' ארקדי טולצ'ינסקי ואח',

בית משפט השלום בבאר-שבע,

כבוד הנשיא עמית יריב.

18.03.2025