תאד"מ 54563-03-23 חגים נחלים שיווק בע"מ נ' בנק דיסקונט

מה קורה כאשר חברה רוצה לשלם לראובן בהעברה בנקאית, ואחרי כן מגלה שבטעות היא העבירה את הכסף דווקא לשמעון? האם היא יכולה לבקש מהבנק לקחת את הכסף משמעון ולהחזיר לה? ומה קורה אם החשבון של שמעון ביתרת חובה? האם הבנק חייב להחזיר לחברה את הכסף? העברה בטעות היא אחד הסיוטים הגדולים של כל לקוח של בנק ופסק דין חדש עושה סדר בנושא.

עשו לנו לייק ושתפו!

מר חסון היה מנהל השיווק של חברת גלובל מותגים בינלאומיים. לימים חברת גלובל נקלעה לקשיים כלכליים, מר חסון פרש והקים חברה משלו – חברת עתיד; ומסתבר שהפרישה היתה ברוח טובה.

חברת חגים נחלים היא בעלים של מספר חברות, ביניהן חברת סוכות נחלים שהיא מותג כמעט בכל בית בישראל ואת חברת תיקי מודן המצוינים. חברת חגים נחלים היתה בקשרים עסקיים עם חברת גלובל, ולאחר מכן עם חברת עתיד.

במועד מסויים רצתה חברת נחלים להעביר סכום של 25,000 ש"ח ומע"מ לחברת עתיד, ובטעות העבירה את הכסף לחברת גלובל. חברת נחלים פנתה לבנק ובקשה שיוציא את כסף מהחשבון של חברת גלובל ויעביר אותו חזרה לחברת נחלים, כלומר – יבטל את הפעולה המוטעית;

אולם הבנק סירב, וכתוצאה מכך חברת נחלים נאלצה לתבוע את הבנק ואת חברת גלובל בבית משפט. חברת גלובל שלחה כתב הגנה קצר ובו כתבה כי אכן הכסף הועבר אליה בטעות ויש להחזירו לחברת נחלים.

הבנק טען מספר טענות: אחת – שטענת נחלים שהכסף לא הגיע לגלובל והועבר אליה בטעות אינה נכונה, כי לפי כל מיני הסכמים שהבנק הציג לבית המשפט, נחלים היתה חייבת כסף לגלובל; שנית – אם מישהו צריך להחזיר את הכסף זה חברת גלובל, ואם אין לה כסף בחשבון שתחזיר ממקור אחר, אבל הוא, הבנק, לא צד בסכסוך בין נחלים ובין גלובל; ושלישית – גם אם הכסף אכן הועבר בטעות, הטעות היא רשלנות של חברת נחלים והוא, הבנק, לא צריך לשאת בתוצאות של הרשלנות הזו.

מטעם נחלים העיד עד אחד בלבד, מר יואב חסון, שהציג לבית המשפט הסכם בין חברת נחלים וחברת עתיד – הסכם שהסכום בו היה בדיוק הסכום של 25,000 ש"ח ומע"מ שהועבר בטעות.

בית המשפט קבע:

לגבי הטענה של הבנק שהכסף לא הועבר בטעות – מצד אחד חברת גלובל הודתה בכתב הגנתה שאכן הכסף הועבר בטעות, ומצד שני מר חסון הסביר בצורה משכנעת עם ראיות מדוע הכסף היה צריך להגיע לחברת עתיד, ומשכך דחה בית המשפט את הטענה הראשונה של הבנק.

לגבי הטענה השלישית, שמדובר ברשלנות של חברת נחלים ושהבנק אינו צריך לשאת בתוצאות של רשלנות של מישהו אחר, קבע בית המשפט כך (ציטוט חופשי):

אין לקבל את הטענה, כי בשל טעות -או אף רשלנות, לפי גרסת הבנק- של חברת נחלים היא אינה זכאית להשבה. בהתאם לפסיקה, אפילו רשלנות ניכרת אינה שוללת את זכות ההשבה. במקרה שלפני מדובר בטעות שאינה מגיעה כדי רשלנות משמעותית; אך גם אם היה מדובר ברשלנות חמורה אין בכך כדי להכשיל את זכות ההשבה של התובעת.

בית המשפט ממשיך ואומר:

סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 קובע כי מי שקיבל ללא יסוד בדין זכות בנכס מאדם אחר חייב להשיב לו את הזכייה. במקרה שלפני הבנק קיבל זכות ללא שהייתה לבנק או לחברת גלובל כל טענה בדין לכספים אלה.

במילים פשוטות: זה שמישהו מעביר לך כסף בטעות לא אומר שאתה יכול להחזיק בו, כי הכסף אינו שלך.

דילגנו מהטיעון הראשון של הבנק לטיעון השלישי, כי עיקר החשיבות של פסק הדין הוא דווקא לגבי הטיעון השני. נזכיר – הבנק טען שהמחלוקת היא בין חברת נחלים וחברת גלובל, והוא אינו צד לה.

בית המשפט פסק:

בפסיקה נקבע, כי מערכת היחסים בין הבנק ללקוח כוללת - בין היתר - שני מישורים המשתנים בהתאם לפעילות בחשבון: "היחסים בין הבנק לבין הלקוח הם יחסי לווה ומלווה, על-פיהם יתרת זכותו של הלקוח על-פי החשבון בבנק היא בגדר הלוואה שהלווה לבנק, והבנק חייב לשלמה לו עם דרישתו... הסכם בין הבנק ללקוחו, על-פיו רשאי הלקוח למשוך משיכת יתר, גם הוא הסכם הלוואה, אלא שכאן המלווה הוא הבנק, ואילו הלקוח הוא הלווה".

במקרה שבפנינו העברת כספים לחשבון בנק המצוי ביתרת חובה מזכה את הבנק ולא את חברת גלובל. אם חברת גלובל חייבת כסף לבנק, הרי שזיכוי החשבון המהווה יסוד ובסיס לטענות כספיות אלה, מעשיר את הבנק, שכן הוא מפחית את יתרת החובה המיוחסת לחברת גלובל; ועל כן ביצוע ההעברה השגויה זיכתה את הבנק בכסף לא לו.

לדעתנו מדובר בפסק דין חשוב ביותר, שמבהיר את חובת הבנק להחזיר כספים מפעולות שבוצעו בטעות.

תאד"מ 54563-03-23 חגים נחלים שיווק בע"מ נ' בנק דיסקונט,

כב' השופט ניקולאי יעקובלב,

בית משפט השלום בת ים,

13-03-25